שלושה פועלים
שלושה פועלים
אירועים כאלה ואחרים אירעו אותו יום בבניין של שתי דיוטות. בנין זה קרוי קוטג'. אין זה מעניננו, ברם אם עלתה לפנינו תיבת "קוטג' " אומר לך שאין בו דמיון לגביע הגבינה של מחלבה זו או אחרת אלא שיתוף השם בלבד, לא רק זו אף זו שמושג אין לי אם נטל בנין את שמו מאותה גבינה או שמא קינאה קפצה על אותה גבינה והיא זו שנטלה שמה ממנו.
אותם שחפצים היו לבנות את אותו קוטג' עומדים היו באחד הבקרים בפינתו של מגרש ושקלו וטרו בכל אותם פרטים שיוגיעו בהם את עצמם מכאן ולהבא בבניינו. נזכרו ברשימתם מהנדסים, אדריכלים, ספקים, קבלנים ועוד כהנה וכהנה בעלי מלאכות רבים שעניינם להתפרנס מאותו בנין. סופם שדיברו בסוגיה של פועלים. מאחר שבעל מלאכה הנני נוכחתי גם אני באותו אתר ומאחר שנחשב אני לאחד הזוטרים שביניהם הנחתי להם לדבר נכבדות ועמדתי בצד תפוס שרעפים ומחשבות. בין כך ובין כך הגביהו קולם ושמעתי ששוקלים הם מנין של פועלים כמה יהיה ואיזה זמן יניחו לכל פועל ומה חפצם ממנו באותו זמן שמניחים הם לו וכמה יספיק וכמה ישתלם , כמה יטמין בטמיון מחומרים שיתנו לו ואיך יבוא ואיך יצא ועוד כיוצא בהללו שאלות נכבדות שיש לתת עליהם דעת וכיס כשחפצים לעסוק בקימום נשמות בארץ-ישראל. וכיוון שנתגאו בוויכוחים אלה על אלה נתעלמה מהם פינה אחת מהלכות בניה ובנין שכל כולה בענין של ארוחת בוקר של פועלים ואני שעמדתי בקרן של זווית הרהרתי שהגונה פינה זו שאאיר אותה ואתן לה פרסום שיש בה מעין נס גלוי.
משעושה אדם מלאכתו אמונה ומיישר אורחותיו עם לקוחותיו, פורצים להם עסקיו, ורבים באים לבקש מיסת ידו ועצות שיכול לדלות מתוך ראשו. כיוון שעסוקים הללו בכילוי זמנו אין הוא פנוי יותר למלאכה של ממש ונהיה הוא מטופל בפועל. משעה שמוצא פועל טוב מניח אותו והולך לכלוי זמן עם לקוחות ועצות והצעות שנותן להם על עבודתו ועל מחירה ועל המחיר של מחירה ועל עוד אי אלו דברים שבעיני לקוחות נחשבים כאין ואילו בעיניו הם זמן בעין שהולך וכלה ואין לו תשלומין מכל וכל. טובים שבהם מזמינים אותו לקפה או ארוחה ומקצרים בדבריהם, רעים שבהם לא דיים שמאריכים אלא חומסים להם מבקבוק של שתיה שבציקלונו וסועדים מפיתו. ואף על פי שכך, לקוח תמיד צריך להיראות צודק וקבלן כדאי לו שיהיה שותק. ופועל, כיוון שעושה מלאכתו באמונה מיד פורצים עסקים של קבלן פריצה נוספת ועבודות שנעשו עד כה בשתי ידיים נעשות למחר בארבע. חשבון של מלאכים שונה הוא מחשבונן של תינוקות של בית רבן ולא הרי זה שישר הוא ופשוט כהרי זה שפושט צורה ומקבל צורה אחרת. ארבע ידיים דין שונה להם משתיים שאין זה הבדל של כמות בלבד. במקום שיש ארבע ידיים עסוקות שתיים מהן בעבודה ושתיים הנוספות בסיוע. אותן של סיוע אין הן מסייעות כל המשכו של זמן ויש ששוכחות ידיים ראשיות להורות להם ומתבטלות להן. כיוון שהן בטלות אין הן מבוטלות ואין להם עונג גדול יותר מתחיבת עצמן לכיסים. כנסו לכיסים מוצאות הן כלאחר-יד בחוריהן פיסה של נייר מגולגל בטבק ומניחות אותו בין משפתיים ומזהמות אוויר של עסק בעשן. משיש ארבע ידיים חשבון פשוט הוא שיש גם שתי פיות, מה שאין כל כך ברור בשתי ידיים, שלא תמיד יש עימן פה ואף אם יש אין לו עם מי להשיב דברים ואין הוא מתעסק כל כך בדיונים על רומן של עלמות ועלמים ואולי גם עולמים. דברים שנעשים בארבע ידיים נעשים בעסק גדול יותר מבשתיים ולא פי שניים בלבד אלא פי שניים וחצי ואף פי שלוש. לא רק זו אף זו אלא שבאלה הארבע אותן שתיים של סיוע אין הן אמונות על דיוק יתר בפעולה שפועלות ואותן השתיים להן הן מסייעות אנוסות להחרות ולהחזיק אחריהם במלאכה ואף לפרקה ולהתחילה מחדש ואין לך מלאכה מאוסה ומקולקלת יותר מזו החוזרת על שנעשתה לפניה. אשר על כן הולך לו זמן רב לבאר של שחת ותוהו. מעניין לעניין באותו עניין קל וחומר הוא קילקול זה בשלושה פועלים וגדול אף יותר וצריכים אנו למודעי שינמק על שום מה זקוקים אנו לשלושה פועלים.
דרכן של שקיות ניילון שתוכנן חשוב מחוצנן ואף שקיות של ירושלים אין מנהגן שונה בענין זה משקיות שאר הארץ והגויים. ברם שקיות של פועלים שונות מכל הללו בתכלית רבה שכן חשיבות שיש לתוכנן כפולה היא . ברגיל צד הפנימי של שקית מכיל את התכולה שבעליו הניח בה ובזה אין נבדלות שקיותיהן של פועלים, מכילות הן שמנת, לבן, זיתים, טונה ולחם כדי שביעת ארוחת בוקר, אך בנידון דידן משגמר צד זה של ניילון שליחות ראשונה מיד הוא הולך וממלא שליחות נוספת ששמורה לו מימי בראשית. אותו צד המשמש את משמשי הארוחה קרי מצרכיה משמש על פי רוב גם את הארוחה ממש וזוכה במנת שליחויות כפולה לעומת צידה החיצון של שקית שנשאר מנוגב משליחויות. דווקא נגיבות זו עומדת לו לבסוף אך לא אקדים את המאוחר.
ועל מה נכפל צד של פנים פעמיים בכי טוב ? ראשית כי פנימי הוא והתורה מחבבת את הפנימיים שאינם מוציאים הכל החוצה שמידת ענוותנות היא , ושנית נקי הוא מחברו שבחוץ. ושמא כיוון שענוותן הוא נשאר נקי. בנוהג שבעולם פועל נוטל שקית של מצרכים ממכולת או סופר מביאם אל מקום של חבריו שבונים שם אחת מאותן חורבות של ארץ ישראל וירושלים, או שמא מרחיבים ומשפצים בירות וטירות של עשירי הארץ ושועיה , ומשמגיע מניח הוא שקית של מצרכים היכן שמניח וחזקה אין הוא מוציא אותה תחת ידו נקיה ומתוקנת, ונגעלת בזוהמת רצפה וכתלים וטופחת אבק על מנת להטפיח ולעשות רפש וטיח ואינה כשרה יותר מכאן ולהבא להניח בה מאכל אדם. תדע לך שסלט של טונה או סרדינים וזיתים שאוכלים פועלים בארוחה של בוקר שוטחים הם אותם על ניילון, ואותה שטיחה אין הם שוטחים אותה עד שיתנו עיניהם באותו ניילון שנקי הוא. וכיוון שרואים פועלים בכל מקום שכך מתעפשת בזוהמה חוצנה של שקית מיד הופכים פניה של שקית ואותו צד שהחציף פניו החוצה מבליעים הם אותו כעת כלפי פנים ואת אותו שמלגו מניחים הם מלבר ועליו שוטחים תוכנם של קופסאות ומצרכים.
פועלים אין דרכם לבוא ברגע אחד אל אותה כירה ששם הם סועדים פיתם. מניחים הם אותם מצרכים על פח הפוך של צבע או קרטון שנקלע לשם במקרה והולכים להדיח ידיהם ואחד מהם שנותר הופך את השקית והולך גם הוא לנקות ידיו. כיוון שבא חברו רואה הוא אותה שקית מונחת ואין הוא מכיר בה שהפוכה היא והופך אותה כדרך שעשה חברו לפניו, שלפי דעתו נטולת הפיכה היא אותה שקית נחמדה וראוי להופכה. ומיד רואה הוא כי חסרים פכים לישיבה של חבריו ונוטל רגליו משם והולך לתור אחר כמה בלוקים או פכים
ונותר שולחן יתום. לא אלמן שולחן לאורך זמן וכיוון שמגיע פועל שלישי ניתקל הוא באותה שקית שעליה עתידים יהו לנוח אותם דגיגונים או כל מני מאכל אחרים באשר יהיו, וברי לו שאינה הפוכה ונמלא רגע של יוזמה ורצון טוב והופך אותה בשלישית. נמצאנו למדים ששקית זו הפכוה פועלים בנדיבות רבה שלוש רגלים ושם שצריך לכנותה שקית רבת התהפוכות, ואם לא שהיו שם שלושה פועלים הייתה מתהפכת פעמיים בלבד ואותם דגים שהיו נשפכים עליה לאחר שפרסוה טועם היה בהם אדם טעם של אבק ולשונו היתה רעה עליו.
ולשם כך משוכנע אני שזקוקים לשלושה פועלים אצל מלאכת אותו קוטג'.
ושקית מה יהא עליה? כיוון שצד החיצוני גם הוא צד ופטור בלא כלום אי אפשר, משסיימו לאכול נוטל חד מהם צד חיצוני של שקית, שעתה הוא מלגו, והופכו שוב אל צידו הראשון בבחינת מחזיר עטרה לישנה , שצד זה יבש הוא משמן של דגים ונוח לתפיסה של יד וחוזרת שקית לתשמישה הראשון ונוטלים כל אשפתות ששיירו ומניחים באותה שקית אחר כבוד וקושרים היטב ומשליכים לאשפתות אותו מקום. אכן נאה היא שקית ונאה שמה שרבת תהפוכות היא.
