מוליכי שוללים - בועז זהבי

מוֹלִיכֵי שׁוֹלָלִים

אֲנַחְנוּ נִתְגַּבֵּר,

וְנֵצֵא מֵחֻרְבָּן וּמֵצַר,

כַּנֶּשֶׁר נַחֲלִיף כח, נְאַבֵּר,

עָלֹה נָעֲלָה מִפֵּרוּד מְתֻקְשָׁר.

נַנְמִיכָהּ רָשֵׁינוּ נִזְקֹף גֵּוו מֻכֶּה,

נִטֹּל מְזוּזוֹת מַשְׁקוֹפֵינוּ,

נַחֲרִישׁ מוּל שִׁלְּטוּן גַּס וּבוֹטֶה,

נִתְגַּבֵּר וְנִבְנָה מְלוֹא סַלֵּינוּ, נִשָּׂא הַמַּשָּׂא עַל כְּתֵפֵינוּ,

נֵצֵא מִיּוֹם חֹשֶׁךְ לֹא-דֶּרֶךְ-וְטַעַם

נֵאֶסוֹפָה שְׁבָרִים, וַעֲלֵי תּוֹרָה וְשָׁלוֹם

נַמְשִׁיךְ וְנִבְנָה בֵּיתֵנוּ, אַרְצֵנוּ, מַמָּשׁ כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂינוּ עַד הַיּוֹם.

אֲנַחְנוּ נִתְגַּבֵּר,

כִּי לֹא רַק אַחַת הִיא

לְבֵנָה וְאֶבֶן מִמֶּנָּה בָּתֵּינוּ,

אֲנַחְנוּ נַמְשִׁיךְ, מְלֵאָה מִשְׁאַרְתֵּנוּ,

וְרַבִּים מִפְעֲלוֹת עוֹד גְּדוּשָׁה קְטִיפַת אַמְתַּחְתֵּנוּ.

בְּדֹלַח וּשְׁלַו מִדְּבָּרֶנוּ,

חֲזוֹנוֹת עַצְמוֹנִים וְאֵילִים בִּפְאָתֵנוּ,

בְּמוֹרַג חָרוּץ נִנְצֹר וְנִכְפֹּר,

בְּאָב נִנְטַשְׁנוּ וּבְנִיסָנִים נִגָּאֵל וְנַחֲזֹר,

שִׁירוֹ שֶׁל יָם-רָפִיחַ בְּדוּגִיּוֹת רָבּוֹת עוֹד נַחֲרֹז וְנִשְׁזֹר

דְּקָלִים וּבָתִּים רַבִּים נִגְדֹּד וְנִבְצֹר.

אֲנַחְנוּ נִתְגַּבֵּר, שְׂאוּ עֵינֵיכֶם וּרְאוּ, חֲמוּשִׁים נַעֲלֶה,

אֲנַחְנוּ נִתְגַּבֵּר,

אֲבָל מָה עִם הַשְּׂמֹאל, שֶׁהֲרֵי

עַל מָה הוּא יִתְנַפֵּל בַּיּוֹם שֶׁאַחֲרֵי?

בְּמִי יַפְגִּיעַ וְאֶת מִי יַהֲרֹס וְיַחֲרִיב,

הֵן לֹא הוֹתִיר הוּא דָּבָר לְשֵׁם נִיצָה וְרִיב?

הֵן כָּל תּוֹרוֹתָיו הֵן שִׂנְאָה וְנֶגֶד,

מְתֹם בּוֹ אֵין וְכָל רָאשָׁיו בּוֹגְדִים וּבֶגֶד

וְלֹא רַק שְׁלִילַת הַחִיּוּב הוּא שׁוֹלֵל וְהוֹלֵךְ

אַף בּוֹזֵז לוֹ בְּזִיזָה מִן הַצְּדָדִים וְיָדַיִם חוֹכֵךְ,

מִשֶּׁכּוֹחִיּוּתָם מַטְמִינִים בְּכִיסָם

אוֹצָרוֹת וּרְוָחִים מִזוּטוֹטָם שֶׁל הַכְּפָרִים הַסְּמוּכִים לַיָּם,

מְהַמְּרִים בְּחַיַּי עֲקוּרָיו

מִשִּׂמְחַת אוֹיְבִים הַנִּבְנִים עַל הֲרִיסוֹת כְּנֵסִיּוֹתָיו,וְכָל כּוֹחוֹ הוּא שׁוֹאֵב מִלִּשְׁלוּל

פְּעֻלּוֹת הַיָּמִין, הֵן זֶהוּ הַשְּׂמֹאל.

וַאֲנַחְנוּ נַמְשִׁיךְ בְּשֶׁקֶט וְכֹח

נְשַׁקֵּם כָּל הַהֲרִיסוֹת וְנוֹסִיפָהּ לִגְדֹּל וְלִצְמֹחַ.

הערות