פרק 6 - איך השתרבב רבי יוחנן בן זכאי לסיפור המערה?

פרק 6 – מה עושה רבי יוחנן בן זכאי בסיפור המערה?

הקטע המזכיר את ריב"ז קצר ביותר:

     אמר ליה ההוא סבא: כאן קיצץ בן זכאי תורמסי תרומה.
     עבד איהו נמי הכי, (עשה הוא גם כך).

כשמבקש רשב"י לאתר איזה מקום טהור ואיזה מקום טמא, כדי לאפשר לכוהנים לעבור בביטחה מבלי להטמא למתים, הוא שואל את הנוכחים האם מישהו יודע האם הוחזקה באותם מקומות מסופקים טומאה?

הזקן עונה לו שבמקום מסוים קיצץ ריב"ז תורמוסי תרומה.

כמה פירושים מה בדיוק הן תורמוסי התרומה, ומה בדיוק עשה ריב"ז, לשם מה קיצץ אותם, האם זרק אותם על האדמה, האם השתמש שם בנס? ועוד.

ברור שרשב"י השתמש במידע המוקדם מתקופת ריב"ז וניסה באמצעותו לזהות את המקומות הטמאים והטהורים, והכל תחת הכותרת "עשה הוא גם כך". כותרת זו מנסה להשוות את רשב"י לריב"ז, כשם שרבי יוחנן בן זכאי עשה, וכנראה הצליח, כך גם רבי שמעון בר יוחאי ניסה לעשות.

   ההקבלה בין דורו של ריב"ז לדורו של רשב"י מעניינת מאד. לאיזה מתקופות חייו של ריב"ז מתכוונת הגמרא, לזו שלפני המרד הגדול או לזו שאחריו? לפי עדותו של הזקן, מדובר על מעשה שעשה ריב"ז באזור טבריה ככל הנראה, ושאולי עסק גם הוא במתים שמקום קבורתם לא ידוע[1]. מכל זה סביר להניח שמדובר בתקופה שלאחר המרד הגדול, מה שהופך את ההשוואה לרשב"י למאלפת יותר. ריב"ז מצליח להתחמק מירושלים הנצורה והמסוכסכת בזמן המרד הגדול, ולקבל רשות מהרומאים להקים מרכז תורני חלופי ביבנה. הוא מקים דורות חדשים של תלמידים באישורו של השלטון המרכזי הרומי, תלמידים שהם הבסיס הרציני לכל ספרות התנאים.
גם רשב"י חי בתקופה של מרד, מרד בר כוכבא. תגובתו של רשב"י שונה מהותית לזו של ריב"ז.
א. הוא בורח מהרומאים, ריב"ז בורח מהמורדים הקנאים.
ב. רשב"י לא מקבל אישור לדעותיו, ריב"ז פועל באישור הרומאים.
ג. רשב"י לומד לבד עם בנו, ריב"ז מקים מרכז להפצת תורה ולימודה ומלמד תלמידים
רבים.
ד. ריב"ז מצליח להשתמש בתורמוסי התרומה נכון, רשב"י נכשל במבחן התורמוסים.
ה. ריב"ז בונה ומשקם, רשב"י מחריב, שורף, הורג ואינו מתקן מאומה.

באמצעות משפט אחד קצר, זורק אותנו המספר התלמודי לאחת ההשוואות המעניינות והמתבקשות, בין המרד הגדול ומרד בר כוכבא, בין מנהיג תורני מתקופת המרד הגדול, ומנהיג תורני מתקופת מרד בר כוכבא. הבדל של שישים שנה, וזקן אחד שזוכר מה עשה רבי יוחנן בן זכאי באזור טבריה. מצד אחד למדן קיצוני המתנתק מכל העולם החומרי, ובכל תיקון מוצא צד פסול, ומצד שני ענק תורני המוצא דרך להתחמק ממלחמת האחים המתנהלת בירושלים, מלחמה חסרת כל תוחלת, שמביאה לשריפת המקדש, להרג המונים ולחורבן גדול. ריב"ז מוצא דרך לתקן, רשב"י הולך מדחי אל דחי, ואפילו בתחום שבו הוא אמור להיות ממומחה, הוא נכשל.



 

[1] העובדה שמדובר באזור טבריה ידועה לנו ממקורות אחרים. העובדה שגם ריב"ז עסק בספק טומאה אינה הכרחית אבל מתוך ההשוואה למעשה של רשב"י היא בהחלט אפשרית ונראית סבירה.