השיכור והרבי בבית הקפה
פעם אחת ישב הרבי בן אף אחד באיזה בית קפה. אין אנו יודעים מדוע הוא נקרא כך, אולי על שם אפו ואולי על שם אף אחר כלשהו ואולי מסיבה אחרת. מה עשה הרבי בן אף אחד באותו בית קפה ? זה עניין לענות בו בסיפור אחר.
ברגע מסוים נכנס לקפה שיכור אחד ובגדיו מלוכלכים שתיה וסביאה. ריחו נדף והגיע אל כל השותים שבאותו קפה.
נעמד השיכור בין הרבי בן אף אחד ובין קבוצה אחרת של קופאים והתחיל מדבר בשפת בני עבר.
החלו הקופאים השונים דהתם לבהות אחד בשני ולתהות אם לפחד מפני אותו שיכור ומעשים שעלול הוא לעשות או שמא מאותו מיצר שבו הם נמצאים ושאין לאל ידם לברוח משם ולהמלט.
בינתיים הגיע השיכור עד אל הרבי בן אף אחד והתחיל מהביל בו הבלים של פה ורעות-רוח, כך לפחות היו אותם דברים נראים מן הפה ולחוץ.
פנה אליו הרבי בן אף אחד במאור פנים, הקשיב לו עד שסיים הבילותיו ואמר לו, מקום שאתה מחפש לא כאן הוא, מעבר לדלת בצד שמאל אתה צריך לחפשו. הנהן אותו שיכור, פנה לאחוריו ועזב את אותו הקפה בשקט.
נדהמו הקופאים השונים עד שאחד מהם הרהיב עוז ושאל את הרבי בן אף אחד, מילא שידעת מה לענות, אבל איך הבנת את שאלותיו, איך ידעת לכוון אותו לאותו צד דווקא ולא לאחר?
ענה לו, לא מיני ולא מקצתיה. אף אני לא הבנתי בדבריו ולא כלום. דרך חיפשתי להפטר ממנו בלי להביא על עצמי ועל היושבים סביבי נזק ונדמה היה לי כי כל מה שמבקש אדם זה אינו מקום מסוים דווקא אלא מישהו שיתייחס אליו. וכי סבורים אתה וחבריך שיש לאיש זה מעלה במקום פלוני יותר מאשר במקום אלמוני, וכי יודע הוא היכן הוא נמצא ולאן עליו ללכת? וכי יש לו בכלל מקום אליו הוא רוצה או צריך ללכת? לא, כי אלא רוצה הוא מישהו שיראה לו את הדרך, אולי אפילו לא זה, אולי גם בזה אין שום דבר של חשיבות אצלו, דומני כי הוא רוצה שיתייחסו אליו ברצינות ולו גם לרגע קטן אחד, ולו גם בשביל דבר פעוט וחסר משמעות ממשית.