גיבובי דברים
גיבובי דברים
17.6.03
היום כששבתי מבית הכנסת חשבתי כי יום של "מחשבות של קדושה" הוא. עמדתי בין שני הרמזורים, באי התנועה שבדרך-חברון והמתנתי. בתוך שאני ממתין בא אלי זבוב אחד והמתין עימי. לא הייתי יודע בהמתנתו של אותו זבוב אם לא שהנסתי אותו בידי מהמתנתו שהמתין על מרפקי ושב וחזר לאותו מקום להמתין עימי. אף כל אדם אינו יודע מי ממתין עימו בכל מקום ומקום אם לא שהלה עושה מעשה יוצא דופן, קל וחומר אם הלה הוא חרק ממיני החרקים. כ"כ שיחסך דעתי שלא שאלתי אותו מדוע בן-כנפיים שכמותו ממתין אצל מרפק ידי ואינו מגביה מעל הכביש וחולף בגובהו של רחוב לצידו השני. עתה, שאני מעלה הדברים על הכתב, מהרהר אני שמא זו היא מלאכתו ואינו רוצה כלל להגיע לצידו השני של הכביש, אולי שם מדורו, אולי שם תהא קבורתו ואולי עוד הרבה דברי זבובים שאין דעתי בקיאה בהם.
תיכף ששב ובא לו בשנית אצל אצילי ידי פתחתי עימו בשיחה. ולא שראיתי שפתיו רוחשות ואף לא שהבטתי בפניו אלא כך עלו להם הדברים בראשי.
בתוך אותה שיחה הבטתי לצדדיי וראיתי על המדרכה גבבה אחת גדולה דיה ומעוכה מכל צדדיה. כבר רציתי לבוא ולומר גנותי שאפילו גבבה הראויה להתכבד ומונחת סמוך כ"כ ומזומנת במיוחד לאותו זבוב ובני מינו, מניח הלה את הגבבה ובא לו לשבת אצל זרועותיי. כמעט שתפסה אותי חולשת-הדעת עד שבא יצר הרע והגביה דעתי במחשבה אחרת. ראה, כי אפילו זבובים של עירנו מניחים מזונות משובחים הקצובים להם מששת ימי בראשית וערוכים להם לפי חוק הטבע ובאים אצל אמת ידך. לא סיים בזו ובא והוסיף דברים. שמכל אשפתות שיש בירושלים ומתגוללות למגינת ליבנו עינינו ואפינו ברחובות, מכל אותן חפירות שעושה הרשות לצורך ושלא לצורך, לצורך רכבות וחשמל ומים וטלפון, לצורך קרובו של סגנו של ראש העיר, ולצורך אחר, ומשאך מסיימת רשות אחת באה רשות חברתה וחופרת ופותחת באותו מקום ומרבה שם ליכלוך אחר ורפש וזוהמה נוספים על אלו של קודמתה, שאין מלכות ורשות אחת נוגעת במלכות חברתה, מכל אותן ערימות של לכלוך ואשפה לא בחר לו זבוב זה אלא אותי.
מיד חזרתי והנמכתי דעתי וסנטתי לאותו זבוב והדחתי אותו והדחתי יצר-הרע עימו על ששלח אותו. טובה יותר אותה מחשבה ראשונה שרצתה להחליש דעתי, אמרתי לו, מזו האחרונה.
יותר לא שב.
