אשה אל אחותה
ב"ה
איש אל אחיו אחת אל אחת
בספר שמות פרק כ"ה אנו נתקלים בציווי על עשיית הכרובים:
שמות פרק כה
(א) וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
(ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי:
(כ) וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַכַּפֹּרֶת וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו אֶל הַכַּפֹּרֶת יִהְיוּ פְּנֵי הַכְּרֻבִים:
בפרק כ"ו הציווי על יריעות המשכן:
שמות פרק כו
(ג) חֲמֵשׁ הַיְרִיעֹת תִּהְיֶיןָ חֹבְרֹת אִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ וְחָמֵשׁ יְרִיעֹת חֹבְרֹת אִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ:
שימוש דומה בביטוי 'אישה אל אחותה' כלפי חפצים אנו מוצאים גם בפסוקים 5, 6, 17 כלפי לולאות היריעות וידות הקרשים:
(ה) חֲמִשִּׁים לֻלָאֹת תַּעֲשֶׂה בַּיְרִיעָה הָאֶחָת וַחֲמִשִּׁים לֻלָאֹת תַּעֲשֶׂה בִּקְצֵה הַיְרִיעָה אֲשֶׁר בַּמַּחְבֶּרֶת הַשֵּׁנִית מַקְבִּילֹת הַלֻּלָאֹת אִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ:
(ו) וְעָשִׂיתָ חֲמִשִּׁים קַרְסֵי זָהָב וְחִבַּרְתָּ אֶת הַיְרִיעֹת אִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ בַּקְּרָסִים וְהָיָה הַמִּשְׁכָּן אֶחָד:
(יז) שְׁתֵּי יָדוֹת לַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד מְשֻׁלָּבֹת אִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכֹל קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן:
התרגום לפסוק 17- מְשֻׁלָּבֹת אִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ - "משולבין חד לקביל חד ", ולשמות לו 22 "משולבין חד לקביל חד".
כאן מדובר על הציווי של ה' אל משה.
כשהתורה מתארת את הביצוע היא לא משתמשת במילים "אישה אל אחותה"!
בפרק לו בעשיית המשכן כתוב:
(ח) וַיַּעֲשׂוּ כָל חֲכַם לֵב בְּעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה אֶת הַמִּשְׁכָּן עֶשֶׂר יְרִיעֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי כְּרֻבִים מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב עָשָׂה אֹתָם:(ט) אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת שְׁמֹנֶה וְעֶשְׂרִים בָּאַמָּה וְרֹחַב אַרְבַּע בָּאַמָּה הַיְרִיעָה הָאֶחָת מִדָּה אַחַת לְכָל הַיְרִיעֹת:(י) וַיְחַבֵּר אֶת חֲמֵשׁ הַיְרִיעֹת אַחַת אֶל אֶחָת וְחָמֵשׁ יְרִיעֹת חִבַּר אַחַת אֶל אֶחָת:
(יב) חֲמִשִּׁים לֻלָאֹת עָשָׂה בַּיְרִיעָה הָאֶחָת וַחֲמִשִּׁים לֻלָאֹת עָשָׂה בִּקְצֵה הַיְרִיעָה אֲשֶׁר בַּמַּחְבֶּרֶת הַשֵּׁנִית מַקְבִּילֹת הַלֻּלָאֹת אַחַת אֶל אֶחָת:
(יג) וַיַּעַשׂ חֲמִשִּׁים קַרְסֵי זָהָב וַיְחַבֵּר אֶת הַיְרִיעֹת אַחַת אֶל אַחַת בַּקְּרָסִים וַיְהִי הַמִּשְׁכָּן אֶחָד: גם בידות חוזרת התופעה על עצמה: שמות פרק לו (כב) שְׁתֵּי יָדֹת לַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד מְשֻׁלָּבֹת אַחַת אֶל אֶחָת כֵּן עָשָׂה לְכֹל קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן:
אבל בעשיית הכרובים כתוב: שמות פרק לז (ט) וַיִּהְיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַכַּפֹּרֶת וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו אֶל הַכַּפֹּרֶת הָיוּ פְּנֵי הַכְּרֻבִים: פ
לא מצאתי בפרק כו או בפרק לו פרשן שהתייחס לשינויים האלה בין הציווי והעשייה !
ובכל אופן, פטור בלא כלום אי אפשר.
מי עשה את הכרובים?
שמות פרק לז (א) וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל אֶת הָאָרֹן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ... (ז) וַיַּעַשׂ שְׁנֵי כְרֻבִים זָהָב מִקְשָׁה עָשָׂה אֹתָם מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת:
ומי עשה את כל השאר?
שמות פרק לו (ח) וַיַּעֲשׂוּ כָל חֲכַם לֵב בְּעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה אֶת הַמִּשְׁכָּן עֶשֶׂר יְרִיעֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי כְּרֻבִים מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב עָשָׂה אֹתָם:
הפער בין 'אישה אל אחותה' ו'אחת אל אחת' הוא בין חפץ שיש בו אישיות, אש, נוכחות פנימית עוצמתית מיוחדת וחזקה שמסוגלת להקרין החוצה. חכמי הלב שעזרו לבצלאל לא הצליחו להכניס את האישיות המיוחדת שהצטוו, לכן הקרסים, הידות והיריעות נשארו מספרים בלבד, ללא נשמה ואישיות. והקב"ה הסכים שישארו כך, ולא ביקש שיתקנו זאת.
אבל בכרובים, הצליח בצלאל להכניס נשמה ואישיות מיוחדים. יתכן שעל זה הקב,ה כבר לא היה מוכן להתפשר.
בפרשנות אין הד להבדל שציינתי!
תרגום אונקלוס לפסוק ג' מפרש: חמיש יריען יהוין מלפפן חדא עם חדא וחמיש יריען מלפפן חדא עם חדא:
התרגום מתרגם כמו שהתורה כותבת בפרשת ויקהל בזמן הביצוע! התרגום מתעלם מהשורש אישה.
בשמות לו 10 מתרגם התרגום "אַחַת אֶל אֶחָת" - ולפיף ית חמיש יריען חדא עם חדא וחמיש יריען לפיף חדא עם חדא:
רש"י אשה אל אחותה - כך דרך המקרא לדבר בדבר שהוא לשון נקבה. ובדבר שהוא לשון זכר אומר איש אל אחיו, כמו שנאמר בכרובים (שמות כה כ) ופניהם איש אל אחיו:
רש"י מתעלם מבעיה פשוטה- בפרשת ויקהל כתוב אחת אל אחת, למה לא נקט הכתוב כאן אותה לשון? הראיה מהכרובים היא דווקא ראיה לסתור כיוון שבכרובים כתוב גם כאן וגם בויקהל אותה לשון!
אבן עזרא - הפירוש הקצר שמות פרשת תרומה פרק כו פסוק ג (ג) חוברות - כמו וחברת (ט), וכן אלה חברו (בראשית יד, ג). וכבר הראיתיך כי פירוש איש - עצם הדבר, על כן: ואיש גבריאל (דניאל ט, כא). על הכוכבים: איש לא נעדר (ישעיה מ, כו). וכן: איש בליעל (ש"ב כ, א). וכן: איש דמים (תהלים ה, ז). ואם המלה בלשון נקבה כן משפט אשה, וכן בחיות (יחזקאל א, ט). וטעם אחותה - שהיא כמוה אין הפרש ביניהם:
לא מצאתי בפרוייקט השו"ת פרשנות נוספת על פסוק זה.
(ה) חֲמִשִּׁים לֻלָאֹת תַּעֲשֶׂה בַּיְרִיעָה הָאֶחָת וַחֲמִשִּׁים לֻלָאֹת תַּעֲשֶׂה בִּקְצֵה הַיְרִיעָה אֲשֶׁר בַּמַּחְבֶּרֶת הַשֵּׁנִית מַקְבִּילֹת הַלֻּלָאֹת אִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ:
תרגום אונקלוס שמות פרשת תרומה פרק כו פסוק ה (ה) חמשין ענובין תעביד ביריעתא חדא וחמשין ענובין תעביד בסטרא דיריעתא דבית לופי תנינא מכונן ענוביא חדא לקביל חדא:
(ו) וְעָשִׂיתָ חֲמִשִּׁים קַרְסֵי זָהָב וְחִבַּרְתָּ אֶת הַיְרִיעֹת אִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ בַּקְּרָסִים וְהָיָה הַמִּשְׁכָּן אֶחָד:
