איש מראה - בועז זהבי

אִישׁ מַרְאָה

לִהְיוֹת מַרְאָה שֶׁל אִישׁ

זֶה עָסַק דֵּי מַתִּישׁ.

לְהַרְאוֹת לוֹ לְאִישׁ אֶת עַצְמוֹ,

הָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁזֶּה כְּמוֹ

לְהָטִיחַ בּוֹ בֹּץ וְרֶפֶשׁ

לַעֲשׂוֹת לוֹ שִׂיחַת נֶפֶשׁ,

אוֹ אוּלַי, לְחִלּוּפִין,

לְדַבֵּר בּוֹ נִכְבָּדוֹת וְקִלּוּסִין.

לִהְיוֹת מַרְאָה שֶׁל אָדָם

זֶה לַחְדֹּר לַבָּשָׂר וְגַם לְמַחֲזוֹר הַדָּם,

זֶה לִנְקֹב בְּלוֹבְנָן שֶׁל עֵינַיִם

וְלַחְדֹּר עַד תְּהוֹם הָאַפְסִיִּים

שֶׁל פִּנּוֹת הַנְּשָׁמָה הָעוֹטוֹת מַלְבּוּשִׁים

וְאֵינָהּ חֲפֵצָה בְּמַרְאוֹת וּמְדוֹכִים.

מִלִּהְיוֹת מַרְאָה של אִישׁ

אוּלַי עָדִיף לִהְיוֹת אָדִישׁ.

אוּלַי כְּבָר מוּטָב כְּלָל לֹא לְהִסְתַּכֵּל,

אוּלַי כְּבָר נָכוֹן יוֹתֵר לְהִסְתַּגֵּר, מֵאֲשֶׁר לְהִתְבַּלְבֵּל.

לִהְיוֹת מַרְאֶה שֶׁל אִישׁ, לְעִתִּים

זֶה עָלוּל לִהְיוֹת מְסֻכָּן בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים,

אוּלַי זֶה מַתְאִים רַק לְמַלְאָכִים וַאֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים.

אֵין אָדָם רוֹאֶה נִגְּעֵי עַצְמוֹ

וְאִם הוּא מִסְתַּכֵּל, עָלוּל לַעֲלוֹת חֻמּוֹ,

וַעֲלוּלָה יָדוֹ לְהִשְׁתַּלֵּחַ בְּנִיצָּב, מוּלוֹ,

עָלוּל הוּא לְנַתְּצוֹ וּלְהַפִּילוֹ.

לִהְיוֹת מַרְאָה שֶׁל אִישׁ

צָרִיךְ בֶּאֱמֶת לִהְיוֹת רָגִישׁ.
שְׂמֹאל תְּהֵא דּוֹחָה וְיָמִין מְקָרֶבֶת

אַף שֶׁהָאִישׁ רוֹצֶה לִרְאוֹת בָּבוּאָתוֹ,

פְּעָמִים שֶׁנַּפְשׁוֹ מִסְתַּכְסֶכֶת.

וְדֶרֶךְ הַמְּתִינוּת וְהָאַהֲבָה

נוֹחָה הִיא בְּעִנְיְנֵי מַרְאוֹת,

אַף שֶׁעוֹמֵד שָׁם אִישׁ

וְלֹא מִין מִמִּינֵי הַבְּהֵמוֹת.

הערות