אבק
אבק
חיבורן של האפ וטשי מוציא מן הכח אל הפועל אותם קולות של עיטוש. מה רבה אכזבה שתופסת לו בליבו של אדם משעומד ונתקע בהאפ ולכדי טשי אינו מגיע. אותו יום שיחקה לי השעה ועלה בידי לצרף כמה האפים לטשיאים. שוב ושוב יצאו להם אותם קולות מחוטמי ושוב הרעידו גווי והביאו לי קורת רוח והנאה של רגע. ברגיל אינני נותן מחשבה שלישית על קולות אלה אך כיוון שאותה שעה עמד והתדפק הסתיו מאחורי חלוננו הרהרתי באותו עיקצוץ של חוטם וקולות שהביא באמתחתו ותמהתי על שום מה? לחשוש הנחיריים ואלחושם עד שצווחות ככרוכיה על שום מה?
בידוע כי לפחות שלשה מניעים יש לו לאותו עיטוש חלקם לזכות וחלקם לחובה. יש וקולות הנחיריים מודיעים אותך מודעה גדולה- שפעת עומדת לבא אצלך לביקור, בגין זאת הזכרתי את הסתיו. יש שחמה הפציעה או החביאה את עצמה, אותו שינוי שבין אור לצל ובין צל לאור הוא שגורם לכל אותה מהומה של נימי האף וריריו. ויש אבק וכל הדומים לו.
משנתגלגלתי באבק הרהרתי שהוא סוגיה בפני עצמה ונתתי עליו עוד מדעתי.
האבק. אותו אבק. האם יפה לו יותר שיצטבר ממה שלא יצטבר, או שמא יפה לו שלא יצטבר יותר ממה שיצטבר? אם תמצא לומר מקומות שבהם אין הוא פורח תדיר באוויר וכל כמויות שלו, שבהם אנו שוקלים וטרים, אינן עולות לכדי שקיק בודד בכל ימי חייו של אדם, פשוט שראוי לו שלא יצטבר. ברם מקומות כגון שכונת תלפיות שמא נאמר כי דין אחר להם?
שאמרתי מקומות כשכונת תלפיות - על שום מה? על שום שמשופעת היא באבק. אם משום שסמוכה היא לאותו אזור של תעשיה שיש בתלפיות, ועל שום משור-אבן גדול, אחד מאלה שמשירים פירורים של נסורת אבנים לכל עבר, ואם משום גרגרי אבק אחרים המתקנאים באבקה של תלפיות ובאים להתכנס בשכונתנו להיות צוותא לאותם פירורים. אותם אבקים המתקנאים באבק שכונתנו מהיכן הם? ספר-מדבר יש בסמוך לתלפיות, מאותם תשע מדבריות של שבט- יהודה שבהם שוטט דוד בברחו מפני שאול, שמא משם מסיעה רוח מזרחית את האבק עד שמגיע למקומותינו. או שמא קופצים להם גרגרי אבק אחרים שבארץ-ישראל, במיוחד אלה של אותו תל שאביב בו כל השנה, ומתעלים בעילוי ובאים לירושלים. ומשבאים גרגרי אותו תל מחרים מחזיקים אחריהם אף גרגרי ופרורי רמות של גנים ותילים ובתים אחרים שסמוכים לנחלת שבט דן, כל אותם מיני אבק וקרובי גרגריו, ובאים ומתעלים באותו עילוי, ואינם נחים עד שמגיעים לשכונת תלפיות.
איתרע מזלנו ועילוי זה שבו הם חפצים לאו דווקא עילוי של סלעים וטרשים אלא דווקא תריסים ובעליהם, שטיחים, ארונות, מדפים וכל שאר כלי אותם בתים שפתוחים ומפולשים לשם אור ואוויר, וכיוון שצובאים הם בהמוניהם על תלפיות לא יכולתי להסיטם מהרהורי.
מה להם לגרגרי כל הארץ לבא אצל שכונת תלפיות? אודה על האמת, עדיין אין בידי. חשבתי לומר שמא אשנב של רוחות מצוי בשכונתנו וקופצות כל הללו ומתקבצות דווקא אצל אשנב זה ומסיעות עמן אגב אורחה כל אותם גרגרים ופירורים ואבקים של עילוי.
הרהרתי מעט ואמרתי, אם כל חפצם של עפרות תל-אביב והשפלה לקום ולהתעלות אולי רצונם אינו אלא לנסוע קדמה, לעבור לעבר הירדן. יודע אני אשנבי אוויר יפים משל תלפיות. בין כיכר הדווידקה ובנין כלל יש אשנב רוחות מצוין בכוחו וחזק בגבורתו, בין בנק לאומי שבראש רחוב בן-יהודה ובנין הכנסת הישן מצוי אשנב נוסף יפה כראשון, אף סמוך לבניני האומה ניתן היה להעמיד טחנה הגונה של רוח. אין לך אדם ואדם בין תושבי ירושלים ואורחיה שלא טעם טעמן של אשנבים הללו, ואך מעטים יש בינינו שלא חמסה ממנו הרוח כובע או מעיל, כיפה או שמלה, קצתם סיפק היה בידם לתפוס הגזילה או להשיבה, קצתם לא היה סיפק בידם, עד שנותרו בלא מטריה ובלא כסות לגופם. חזקה על מקומות אלה כי ייטלו מקום ראשון ושני ושלישי אם תתקיים התחרות בין אשנבי רוחות. תאמר שמקומות הללו מקומות של דוחק וצפיפות וקשה להן לאותן רוחות ישיבתן של כרכים, אראה לך אשנבים של רוחות אף מחוץ לעיר, יפים מאלה, ומה ראו אבקי הארץ ליחס עצמם באשנבה של תלפיות?
אולי בדרכם לארצות המזרח חפצים הם לפוש כמעא ומוצאים את תלפיות נאה למנוחה, שמעולם לא אמר אדם צר לי המקום בירושלים, ואף בתלפיות לא שמעתי שאמר כך אדם, אם אדם כך קל וחומר גרגרי אבק שקטנים מזעיר הם ואינם יכולים לפצות פה. כיוון שנחים הם אצלינו אולי מוצאים את שכונתינו יפה ונשארים ללון בבתינו, אולי נמלחים הם בדעתם וחוזרים מכוונתם שלכתחילה. בין כך ובין כך באים כל אותם שפלטו אדמות גוש דן ומפעלותיו ונחים בהמוניהם וממלאים תריסים ודפים שבבתינו.
יותר משיש לנו עניין מצדו של האבק אם יפה לו יותר שיפנוהו ויקנחוהו, יש לנו עניין אם לנו יפה הדבר. ויותר ממה שיש לנו עניין אם יפה הוא ומועיל, צריכים אנו לבא ולשאול אם כדאי הדבר ושווה לעומת נזקו. שרגע לאחר שפינינו אבק א' מגיע אבק ב' ותופס את מקומו של הראשון ואין אנו מספיקים לפוש מניגוב ראשון עד שמגיענו ניגוב שני, ואם תמצא לומר אף שלישי ורביעי וחוזר חלילה, ומוציאים אנו רובם של שעותינו על אבקים וניגובם. ואין לי כלל ביטחון שיש הפרש גדול אם אבק ב' לבדו יהיה מונח על המדף או אם אבק ב' יהא מונח על אבק א' ושניהם כאחד יהיו מונחים אחד על גבו של חברו, לדידי מלוכלך יהיה כך או כך.
ונשארתי בצריך עיון.
